מהבחירה של המתאמן שלי בכיסא הזוגי עם הלבבות, אני מודה שהופעתי. ראיתי איך, במהלך האימון, הוא מתרכך, מרחיב את תפיסותיו,

לומד לחשוב ולהחליט לבד ולא באוטומט, "אבל לבבות?" שאלתי אותו בחיוך.

"אז ככה" הוא אמר, "יש לי הסבר משולש לבחירה שלי".

אחד, הבנתי שעכשיו כשהתחתנו, אנחנו שניים. אם אנחנו רוצים להצליח, אנחנו צריכים לחשוב כזוג, שווים אחד לשני.

שתיים, אני רוצה אותה ליידי. לא כמו מלך שיושב בראש השולחן והמלכה בקצה השני. אני רוצה אותה צמודה אלי.

והשלישי, זה הלבבות. זה בגלל שהבנתי ונזכרתי שוב במי התאהבתי".

ואז חשבתי לעצמי שאיזה מלך המתאמן שלי שבחר בכסא עם לבבות ואיך, הדור הצעיר של היום הולך ומשתבח :)