הגיע אלי מתאמן, בן 28, נשוי טרי, שבא לדבר על היחסים שלו עם אשתו הצעירה, איתה התחתן לפני שלושה חודשים וכך אמר:

"אנחנו אמורים להיות בירח דבש שלנו לא? מה היא חושבת לעצמה? שאני אשטוף כלים? שאני אגיד לה כל שעה עגולה שאני אוהב אותה? שאני אפנה מהשולחן?

אצלנו בבית, גבר הולך לעבודה וחוזר הביתה כדי שאשתו תפנק אותו". את המשפט האחרון, אמר בחיוך מתפנק. אבל בין החיוכים הסתתרה מצוקה אמיתית.

לבחור היו מחשבות רציניות ביותר, שאולי הנישואים האלו זו טעות, הוא כבר לא זכר למה ובמה התאהב רק לא מזמן.

שאלתי את המתאמן שלי, איזו חיה הוא בבית? והוא ללא הסוס ובצוואר זקוף ענה - תרנגול.

יצאנו לדרך האימונית כשדמות התרנגול עומדת במרכזה, קילפנו תפיסות מעכבות, התבוננו פנימה ושאלנו שאלות אמיתיות על מי אני ואיזה בן זוג אני רוצה להיות.

מה היה המודל שלי בבית והאם אני מאמץ אותו מתוך הרגל? או מסוגל לעשות את הבחירות שלי?

לקראת סוף האימון הזמנתי את המתאמן לבחור מתוך ערכת הקלפים turn point chairs שני קלפים- אחד שישקף את הכסא שלו בבית לפני האימון והשני- עכשיו.

בכיסא שלפני האימון הוא בחר בכסא המלך ואמר: "מדהים איך חשבתי תמיד שכמה שיותר משרתים אותך, דואגים לך ואתה פשוט יושב ולא זז, ככה אתה יותר גבר".

רוצים לקרוא על הכיסא השני שבחר? עיברו לפוסט הבא...